הכווניות בדרשות ההלכתיות

"ותנא דידן למעוטי סוסים וגמלים מנא ליה? אמר רב פפא: כל מקנך תזכר – כלל, שור ושה וחמור – פרט, כלל ופרט, אין בכלל אלא מה שבפרט, שור ושה וחמור – אין, מידי אחרינא – לא" (בבלי בכורות, ו ע"א). הגמרא דנה במצוות פדיון חמור וקובעת שרק בכור חמור נפדה, ולא סוס או גמל. הגמרא … המשך לקרוא הכווניות בדרשות ההלכתיות